אין לי חברות ילדות

אין לי חברות ילדות

שנים הסתובבתי עם המשפט הזה כאות קין.

מה זה אומר עליי? מה לא בסדר איתי?

היום אני יודעת להסביר את זה - העברתי את כל הילדות והנעורים שלי עם מסכות. מטאפורית, אבל גם מילולית - כמויות המייק אפ שהעור שלי ספג בשנים האלו, יכלו למלא בריכה אולימפית.

יש לזה הרבה סיבות, המרכזית שבהם, לדעתי, היא הפרעת הקשב הלא מאובחנת. הרגשתי שונה ולא ידעתי למה. יותר נכון להגיד

שהרגשתי פגומה.

אז ניסיתי להסתיר - את הפגמים, את הבושה (אם מתנגן לכם בראש עכשיו הפסקול של ציידות השדים של הקיי פופ, אתם בחרה טובה).

למדתי להיות זיקית, להתאים את עצמי לסביבה, להיות מי שחשבתי שרוצים שאהיה.

לא הבנתי את זה אז, כמובן, אבל הייתי צריכה להתרחק בכדי למצוא את עצמי, לגלות מי אני באמת.

רק בשנות העשרים לחיי, התחלתי לייצר חברויות בטוחות, כאלו שאוכל להיות בתוכן אני, על כל הגרסאות שלי - שמחה, עצובה, ספונטנית, כבדה, יוזמת, פאסיבית, תומכת, נשענת…

בשביל שזה יקרה, לא הספיק שאכיר את עצמי, הייתי צריכה לקבל ולאהוב את עצמי ולהרגיש ראויה לאהבה בימים הטובים והגרועים שלי.

הייתי צריכה לשבור תבניות ותנאים שיצרתי בראש שלי, להאמין שהערך שלי לא קם ונופל על התפקידים שלקחתי על עצמי.

היום בפגישה מודרכת סיפרה לי שכשהיא פוגשת את חברות הילדות שלה, היא חוזרת לעצמה, למי שהיא באמת. לשמוע את זה חידד לי את ההבנה של מה שהיה חסר לי שם.

אבל גם את ההכרה בכך שאני מרגישה היום יותר עצמי מאי פעם, ללא תלות במי עומד מולי.

החברויות המדהימות שיש לי היום, הן מראה של מערכת היחסים שלי עם עצמי.

אומרים שכשאנחנו עושים תיקון, אנחנו מתקנים כמה דורות קדימה. אז אני רוצה להאמין שאת המסע הזה, עברתי גם בשביל הבנות שלי, שעבורן מסכות תמיד יסמלו את פורים ולא צורך קיומי.

הדרכת הורים עוסקת ביחסים בין ההורים לילד.ים. ורוב הבעיות ביחסים מתחילות באהבה וקבלה עצמית, כי כמו שכתבתי - מערכות היחסים שלנו עם אחרים, הן מראה למערכת היחסים שלנו עם עצמנו.

אז כשאני אומרת הדרכת הורים ארוכת טווח ממוקדת חמלה, לזה אני מתכוונת -

תהליך שמקרב אתכם לאהוב את עצמכם, כמו

שאתם רוצים שהילדים שלכם יאהבו את עצמם.