אני אמיצה? לאחרונה כתבתי כמה פוסטים חשופים ואישיים, והרבה מהתגובות שקיבלתי הן שאני אמיצה. והיום אני באמת במקום שיודע לקחת מחמאות ולא להדוף אותן, אבל משהו במילה הזאת, לא מתחבר לי עד הסוף בהקשר הזה. אז באופן אופייני לי מאוד, חפרתי בזה קצת, בכדי להבין למה, וזאת המסקנה שהגעתי אליה - יש נקודות בחיים שאין סיכוי בלי סיכון ומצב של אין סיכוי מפחיד אותי הרבה יותר.  עבורי, לשתף ככה, זה לתת לעצמי הזדמנות לתיקון וריפוי, כי זה יקרה רק כשהבושה והאשמה יבינו שאין להן מה לחפש אצלי. זה להאמין ב

"כבר היינו בהדרכות וזה לא באמת עבד, אנחנו ממש אובדי עצות, אבל לא רוצים לבזבז שוב זמן וכסף". זה משפט ששמעתי היום, אבל שמעתי אותו בכל מיני גרסאות, ככל הנראה עשרות, אם לא מאות פעמים, לאורך שנותיי כמדריכת הורים. אז מה קורה לתחום הדרכת ההורים בעידן שבו יותר ויותר אנשים מבטיחים לנו הכל מיידי, מהיר, קצר, פרקטי וקל? (ואם אפשר גם דיגיטלי וזול) יש מקרים שבהם חסרים לנו כהורים רק הכוונה, כלי פרקטי או ידע בתחום מסוים ובמקרה הזה - הרצאה, קורס דיגיטלי או פגישה ממוקדת יעשו את העבודה. ברוב המ

"רק כשתצליחי לראות את הפגמים של אמא שלך, תוכלי לאהוב אותה באמת" זה משפט שאמרה לי המטפלת שלי לפני 6 שנים ששינה את חיי. זה אולי ישמע לאמא שלי מוזר, כי לא חסכתי ממנה ביקורת ודרמות (אוהו כמה דרמות) לאורך השנים. אבל כשאבא שלי נפטר לפני כ15 שנים, היא הועלתה אצלי, שלא במודע, לדרגת קדושה. הסתובבתי בעולם בתחושה שאי אפשר לכעוס עליה, כי היא עשתה כמיטב יכולתה. כי מה עוד אפשר לצפות מבנאדם? חשבתי שאני נוהגת כלפיה בחמלה, על ידי זה שאני לא נותנת מקום לכאב והכעס שלי. שאם אני אכיר בזה שנפגעתי,

שבועיים אחרי לידת הבכורה שלנו, בעלי חזר לעבוד ואני נשארתי בבית. לא ידעתי לתת לזה מילים אז, אבל היום אני מבינה שכעסתי עליו כל כך שהוא ממשיך בחייו, בעוד שלי עצרו מלכת. טעיתי לחשוב שברגע הזה נפערה תהום בין חווייות ההורות שלנו, אך היא נפערה הרבה לפני - בטיפולי פוריות שהגוף שלי סחב, בהריון שהיה באחריותי לשמור עליו, בלידה, בהנקה מלווה בכאב ששם את הצירים בפרופורציה. קינאתי בו שהוא קם בבוקר, מתלבש, יוצא מהבית, מדבר עם מבוגרים, שותה קפה חם, אוכל ארוחה ברצף, נכנס לבד לשירותים, מרגיש מש

אין לי חברות ילדות שנים הסתובבתי עם המשפט הזה כאות קין. מה זה אומר עליי? מה לא בסדר איתי? היום אני יודעת להסביר את זה - העברתי את כל הילדות והנעורים שלי עם מסכות. מטאפורית, אבל גם מילולית - כמויות המייק אפ שהעור שלי ספג בשנים האלו, יכלו למלא בריכה אולימפית. יש לזה הרבה סיבות, המרכזית שבהם, לדעתי, היא הפרעת הקשב הלא מאובחנת. הרגשתי שונה ולא ידעתי למה. יותר נכון להגיד שהרגשתי פגומה. אז ניסיתי להסתיר - את הפגמים, את הבושה (אם מתנגן לכם בראש עכשיו הפסקול של ציידות השדים של הקיי פ

כמה פעמים קיבלתם מטכנאי שהזמנתם פידבק חיובי על המוצר? מילה טובה על הצנרת מהאינסטלטור? פרגון למזגן שרק חלק אחד קטן היה צריך החלפה?  אנחנו מזמינים טכנאי כשיש תקלה והוא מחפש מה לא עובד ואיך לתקן את זה. וזה בסדר, כי זה התפקיד שלו ואנחנו לא מוטרדים מדי מהדימוי העצמי של המדיח או דוד השמש. במסע ההורות, מהרגע שמתחיל ההריון, אנחנו נכנסים לרצף בדיקות, רשימת איסורים, חישוב סיכונים (וזה עוד בהנחה שההריון התחיל ב2 פסים על המקל ולא בטיפולים אינסופיים) והתהליך הזה ממשיך עמוק אל תוך שנת ההור

כל שינוי דרמטי במצב הכללי משתק אותי. זה ישמע הזוי למי שמכיר אותי או פגש אותי בימים האחרונים, כי אני בעשייה על טורבו. מארחת בלי סוף,...

מכירים את התחושה הזאת ששום דבר לא מקרי? סיפור ארוך, אבל צאו איתי לסיבוב, מה אכפת לכם? אז בעבודת השורשים בכתה ז' קיבלתי 100. על יצירתיות!...

סדרת הפוסטים הזאת עוסקת במשפטים כואבים, כאלו שמכווצים את הבטן, את כולם הייתי רוצה להעלים מהשיח הפנימי של הורים עם עצמם. אך למשפט הזה, על...

יש רגעים שאנחנו מתבאסים על עצמנו כהורים, רגעים שאנחנו שמחים שאף אחד לא היה שם לראות אותנו, רגעים שלא מצטלמים טוב לאינסטגרם… אבל המשפט...

"יצאה ממני מפלצת" לא תאמינו כמה גרסאות של המשפט הזה שמעתי לאורך השנים בקליניקה - מול התינוק בן ה3 חודשים שלא נרדם כל הלילה, מול בת...

14 שנים אחרי, אני עדיין מגלה תיבות אוצר שאבא שלי השאיר אחריו אבא שלי נפטר לפני 14 שנים, הוא השאיר לנו 2 פאקטים של KENT וכמה משאפים מסוגים...

למה לקחתי את הבנות שלי לטסט לרכב ואיך זה קשור לחירות? (וגם - איך תפרתי שעתיים פעילות בחופשת פסח) אני מאמינה ש*תחושת חירות, היא נגזרת של...

לפני 5.5 שנים, ערב חג סוכות, התגלגלתי לי למיון נשים בבית החולים בהריון שני, שבוע 33, עם תלונה אחת - תשישות. אבל לא כזאת רגילה של החיים,...

הדרכה טובה היא לפעמים כמו מפגש עם שיר מדויק כאשר מישהו מצליח לתת מילים לתחושות ומחשבות לא מאורגנות שלי כשהמילים האלו מסבירות לי אותי...

מאז אותה שבת שחורה, כל הורה בישראל מוצא עצמו מול שאלות חדשות וכמעט בלתי אפשריות שהכותרת של כולן היא - מה אומרים לילדים? התשובה לכך, היא...

צריך כפר לגדל הורה, אמרתי לעצמי כשנתקלתי במשפט הזה לראשונה כאמא, חודשים ספורים אחרי הלידה. ילד יכול לשרוד עם הורה אחד מתפקד ודואג, אבל...

אני אמא כבר קרוב ל8 שנים (אמא'לה!) ומדריכת הורים כבר 7 שנים. ועדיין, מפעם לפעם צפה התחושה המוכרת - "לא יכול להיות שזה כל כך קשה לגדל...

חלק משמעותי מהיום יום שלי הוא הדרכה מקצועית (סופרויז'ן) למדריכות הורים ויועצות שינה. אחת התופעות החוזרות שאני נתקלת בהן בהדרכות וגם...

"את.ה פשוט צריכ.ה לשחרר" אם אתם הורים לילד מעל גיל חודשיים במדינת ישראל, כנראה שכבר שמעתם את המשפט הזה לפחות פעם אחת. חשוב להגיד, הוא...