חמלה עצמית דורשת הקשבה לעצמי

לפני 5.5 שנים, ערב חג סוכות, התגלגלתי לי למיון נשים בבית החולים בהריון שני, שבוע 33,

עם תלונה אחת - תשישות.

אבל לא כזאת רגילה של החיים, לא סתם עומס.

כזאת שבקושי קמתי מהספה, שלא יכולתי להביא את עצמי לסיבוב קצר בסופר.

הרגשתי שזה לא תקין וצריך לוודא שאין איזו צניחה של ברזל, עליה של סוכר, ירידה של לחץ דם ושאר שינויים שאופיניים להריון.

לאחר בדיקות מקיפות, לרבות מוניטור ואולטרסאונד, הרופאה קבעה שמצבי הרפואי תקין. מזל!

אני: אז מה את חושבת שקרה לי?

רופאה: את בהריון מתקדם, אמא לפעוטה ועובדת מסביב לשעון.

אני: אז מה את ממליצה?

רופאה: שתשני עכשיו שבוע. צריכה אישור מחלה?

אני: לא, זה בסדר, אני עצמאית.

רופאה: במה את עוסקת?

אני (משפילה מבט): יועצת שינה.

אז עכשיו, כה שנים טובות אחרי, אפשר כבר לצחוק - אני יועצת השינה שהגיעה למיון בגלל עייפות.

איך זה קרה לי?

אני, שחיה ונושמת את חשיבותה של השינה, שדאגה להזכיר לאמהות טריות סביבה לנוח ולשמור על עצמן,

לא הקשבתי לגוף שלי שאותת לי להוריד הילוך כבר תקופה.

את כל חודשי ההורות הראשונים שלי עם מאי העברתי תחת האמונה שעם בחירתי להפוך לאמא, בחרתי לוותר על השינה שלי.

נשענתי על אמירות חסרות אחריות שקראתי ברחבי הרשת ונכנסתי לתפקיד הקדושה המעונה בכל הכוח.

למזלי, מתוך הייאוש והקושי, הצלחתי להסתכל על המצב ולהגיד - לא יכול להיות שזה מה שנכון לי, לה, לנו.

בצעדים קטנים ונחושים, מצאתי את דרכי מקורבן של המציאות שבחרתי, למי שבוחרת מציאות אחרת.

ומה אני רוצה להגיד לכם?

זכרו ששינה אינה פריבילגיה, היא צורך בסיסי השרדותי, עבור הילדים שלכם ועבורכם!

בשינה מתחזקת המערכת החיסונית שלנו, במהלכה מתרחשים תהליכי עיבוד מידע וזכרון, היא יכולה להיות הקו שיפריד

בין אמא אחרי לידה לאמא עם דכאון אחרי לידה.

שינה מספקת מאפשרת לנו להיות יותר טובים לעצמנו ולסובבים אותנו.

השינה שלנו כהורים, היא מסכת החמצן שמנחים אותנו תמיד בטיסות להניח על עצמנו, לפני שניגשים לטפל בילד שאיתנו.

אם אתן מרגישות שהגוף מאותת שהוא זקוק ליותר, הקשיבו לו!

אם אתם מרגישים שהמצב הנוכחי גובה מחיר בבריאות הפיזית ו/או הנפשית, פנו לעזרה. כל עזרה.