"יצאה ממני מפלצת" מתוך: אצלנו בבית לא מדברים ככה! משפטים פוגעניים של הורים כלפי עצמם.

"יצאה ממני מפלצת"

לא תאמינו כמה גרסאות של המשפט הזה שמעתי לאורך השנים בקליניקה -

מול התינוק בן ה3 חודשים שלא נרדם כל הלילה, מול בת השנתיים שעשתה טנטרום בגינה, מול בן ה9 שהעליב חבר שהתארח אצלו, מול בת ה15 שאמרה לי שאני הורסת לה את החיים כי לא הרשיתי לה לעשות קעקוע…

מה עומד מאחורי המשפט הזה?

בהלה? סלידה? תיעוב?

מה שבטוח שיש שם אשמה, ביקורת והלקאה עצמית.

ויש פה משהו נוסף - פיצול.

חוסר היכולת לשאת את האשמה והבושה, גורמת לנו להרחיק את ההתנהגות שלנו מעצמנו.

זה לא הייתי אני, זאת המפלצת.

הנוסחה של ייסורי מצפון היא פשוטה - כדי להשיב את התחושה שאני טובה, אני צריכה לגרום לעצמי להרגיש ממש נורא, עם הדבר הרע (בעיניי עצמי) שעשיתי.

הבעיה עם המעגל האכזרי הזה, מלבד התחושה הנוראית, היא שהוא לרוב מזין את עצמו.

הביקורת הקשה מכווצת את תחושת הערך העצמי והמסוגלות. הפיצול לא מאפשר לנו להכיר ולקבל את החלקים התוקפניים שבתוכנו ולקחת עליהם אחריות. כל אלו פוגעים ביכולת שלנו להגיב אחרת בפעם הבאה.

ואם כל זה לא מספיק, תחשבו על זה שככה אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לדבר לעצמם כשהם טועים ואז מופתעים כאשר הם חוזרים שוב ושוב על אותה הטעות.

ניסיתם הכל וכלום לא עזר לשבור את המעגל הזה?

כנראה שלא ניסיתם חמלה עצמית.

זה לא קסם, אבל זה בר השגה וזה כל כך מתגמל!

מזמינה אתכם למפגש חווייתי וייחודי עם כוחה של חמלה.

ריטריט יומי "חמלה לסקרנים" יוצא לדרך.